בזק החברה הישראלית לתקשורת בע"מ נ' דדון

החלטה

בפני בקשות להארכת מועד ולביטול פסק דין.

א. רקע עובדתי

1.בתאריך 25/3/2003 הגישה המשיבה כנגד המבקש תביעה כספית בסדר דין מקוצר על סך של 3,266.35 (להלן: "התביעה") בגין אי תשלום חשבונות טלפון מקו טלפון שנפתח בדירה ברח' שטנד 14 בתל אביב (להלן:"הדירה ברח' שטנד").

2.בתאריך 4/5/2003 בוצעה מסירה של כתב התביעה בכתובת בנימין 25/4, קרית ים (להלן:"המסירה של כתב התביעה").

3.המבקש לא הגיש בקשת רשות להתגונן ובתאריך 24/6/2003 הגישה המשיבה בקשה למתן פסק דין בהעדר הגנה.

4.בתאריך 26/6/2003 ניתן למשיבה פסק דין כמבוקש (להלן:"פסק הדין").

5.בתאריך 24/12/2003 פתחה המשיבה תיק הוצאה לפועל כנגד המבקש.

6.בתאריך 13/6/2004 בוצעה מסירה של אזהרת ההוצל"פ למבקש באותה כתובת שבה בוצעה כשנה לפני כן המסירה של כתב התביעה – בנימין 25/4 קרית ים (להלן:"מסירת האזהרה").

ב. טענות הצדדים

7.המבקש תומך את בקשותיו בתצהיר מתאריך 16/2/2001 (להלן:"התצהיר").

8.המבקש טוען בתצהירו כי לא הגיש בקשת רשות להתגונן ולא התייצב לדיון בעניינו משום שלא ידע על התביעה נגדו. לטענתו, מעולם לא התגורר בקרית ים וכלל לא ברור לו מדוע נרשמה כתובת זו ככתובתו ומדוע בוצעה המסירה בכתובת זו.

9.המבקש צירף לתצהירו הסכם שכירות שממנו עולה כי בתקופה שבין 15/1/2002 לבין 14/1/2004 התגורר בדירה שכורה בכתובת גאולה 12 תל אביב (להלן:"הדירה ברח' גאולה").

10.לפיכך, טוען המבקש כי המסירה של כתב התביעה שבוצעה בחודש מאי 2003 כלל לא הגיעה לידיו ויש לראותה כ"מסירה שלא כדין".

11.עוד טוען המבקש כי לא ידע כלל שהתקבל פסק דין בתביעה נגדו וכי הפעם הראשונה שבה נודע לו כי תיק ההוצל"פ נפתח לביצוע פסק הדין היתה בחודש אוגוסט 2010 מתוך תגובת המשיבה לבקשה שהגיש לביטול ההליכים נגדו.

12. לטענת המבקש, נודע לו בסוף שנת 2005 או לכל המאוחר בתחילת שנת 2006 כי נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, אולם המבקש לא ידע כי התיק נפתח על סמך פסק הדין וזה לא הומצא לו ע"י המשיבה וגם לא הגיע לידיו בדרך אחרת, עד שפנה בשנת 2010 בבקשה לביטול ההליכים נגדו ורק אז הצליח להשיג עותק מפסק הדין בלשכת ההוצאה לפועל.

13.המבקש מוסיף וטוען כי לאחר שנודע לו על פתיחת תיק ההוצל"פ בשנת 2006, זאת עקב הליך של עיקול מטלטלין ברישום בבית אמו, פנה טלפונית למשרד ב"כ המשיבה ושם הוסבר לו, לדבריו, כי החוב בתיק נוצר בגין הסכם שנחתם כביכול בינו לבין המשיבה לפתיחת קו טלפון בדירה ברח' שטנד בסביבות השנים 2002-2003. עוד נמסר לו, לדבריו, כי תיק ההוצאה לפועל נפתח כנגד גורם אחר בשם אורי יוסף אשר הינו החייב מס' 2 בתיק ההוצל"פ.

14.לטענת המבקש, הוא ניהל מספר שיחות טלפון עם עו"ד מלי שטרסנר ממשרד ב"כ המשיבה, שבהן הסביר כי מעולם לא התקשר עם המשיבה בהסכם למתן שירותים כלשהם וכי בזמן היווצרות החוב התגורר בדירה ברח' גאולה ביחד עם דודתו כפי שעולה מהסכם השכירות שצורף לתצהיר, ואילו בדירה ברח' שטנד, בה נפתח קו הטלפון ע"י המשיבה, התגורר באותה עת מר אורי יוסף (להלן:"מר יוסף") שעמו ניהל המבקש באותה תקופה יחסי חברות ואשר מכוחם אף חתם כערב על שטר חוב בגין הסכם השכירות של מר יוסף.

15.לטענת המבקש, התברר לו בדיעבד כי מר יוסף התקשר עם חברות שונות, לרבות המשיבה, תוך שימוש בשמו של המבקש וזיוף חתימתו. המבקש טוען כי מר יוסף פעל בצורה דומה עם חברות הכבלים HOT וכי המבקש, לאחר שקיבל לעיונו עותק מהסכם ההתקשרות, הצליח להוכיח לנציג חברת הכבלים כי חתימת מזמין השירות היא חתימתו של מר יוסף ולא חתימת המבקש והעניין נסגר עוד בטרם ננקטו נגדו הליכים כלשהם.

16.המבקש מוסיף וטוען כי מר יוסף הגיע אישית למשרדה של ב"כ המשיבה והודה בפני עו"ד שטרסנר כי השתמש בשמו של המבקש וכי זייף את חתימתו. במהלך אותה פגישה התקשרה עו"ד שטרסנר למבקש ומסרה לו כי מר יוסף הודה במעשים המתוארים לעיל וכי בכוונתו לפרוע החוב נשוא תיק ההוצל"פ וכי מסר בידיה מספר שיקים דחויים לשם הסדרת החוב ולכן המבקש "יכול להיות רגוע" שכן מבחינת המשיבה הוא "מחוץ לתמונה".